קשר עם אב לא משמורן ורווחת הילד  |  מכתב לאבא מתנתק  |  אמא מעורערת - אבא מסור  |  האב נקרע מהבן עקב "מצוקת האם"  |  הגירה עם ילדים  |  קונפליקט אינו מכשול  |  מעורבות אבות והשפעתה  |  ילדים בסיכון  |  הורות שווה מביאה למשמורת משותפת  |  להתברך בהישג חשוב  |  המלצות הביניים של ועדת שניט  |  הפחתת מזונות בגלל סרבנות קשר  |  קולם של ילדים  |  המשפחה - ליבת החברה  |  זעקת האב וקול הרחם  |  האבות החד-הוריים הם המהפכנים החדשים  |  אמא אבא ומה איתי? אני זקוק לשניכם  |  הצטרפות לתנועת הורות=שווה  |  המלחמה על גב הילדים  |  האח הגדול כבר כאן  |  תיאוריית החסך האימהי  |  תמונת מצב  |  תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל  |  

תגיות האתר
הורות משותפת
 אחריות הורית 
נישואים  גירושים  תוכנית הורות 
משמורת משותפת
 
עבודה ומשפחה  גישור הורות יחידנית
כלכלת הילד  חזקת הגיל הרך משמורת
מזונות 
משפחות חד-הוריות  בית המשפט למשפחה בתי הדין
הרבניים, קורסים בהורות, שילוב הורות וקריירה, הורות לאחר גירושים, הערכת הורות, מתאם הורות, זכויות הילד, ועדת רוטלוי, הסדרי ראייה, חטיפת ילדים, ועדת שניט, יחידות הסיוע, ועדת שיפמן, הנכרה הורית


בית בלי בית
הזמנה לתערוכה

הורות שווה מביאה למשמורת משותפת

דף הבית >> הורות וגירושים >> הורות משותפת >> פסקי דין >> הורות שווה מביאה למשמורת משותפת

 

 הורות שווה של שני ההורים הביאה את השופטת לפסוק על משמורת משותפת

פסק דין של סגנית הנשיא לענייני משפחה במחוז ירושלים,  נילי מימון  - תמש016422/08 ניתן בתאריך  21.10.2009

 

אם עד לפני שנתיים-שלוש לא היה תקדים של 

נילי מימון
כב' השופטת נילי מימון
 משמורת משותפת ללא הסכמת האם, היום כבר מוכרים לנו כבר שלושה כאלה ואנחנו רואים שינוי מהותי בחשיבת השופטים לנושא משמורת משותפת וחזקת גיל הרך .

פסק דין חדש למשמורת משותפת של כב' השופטת נילי מימון מצטרף לעוד שני פסקי דין דומים, בהם נקבעה משמורת משותפת בניגוד לעמדתה של האם שתבעה משמורת בלעדית. 
פסק הדין במקרה זה מרחיק לכת. מלכתחילה, האב לא ביקש כלל משמורת משותפת, אין עדיין הסדרי ראיה בין ההורים,  ויחסים בין ההורים, הנמצאים בתהליך פרידה, "לא ידידותיים" בלשון המעטה.   ועם זה, המערכת  - קרי השופטת ופקידת הסעד - דוחפות ופוסקות על משמורת משותפת, פשוט כי זה הדבר ההגיוני והנכון לעשותו.
אחד השיקולים המרכזיים בפסק הדין היה רצונם של הילדים הגדולים והשופטת אף מציינת, שחזקת גיל הרך אינה חלה על הילדים הגדולים (בני ה-8 וה-11). לכן, בלי הרבה פלפולים משפטיים מיותרים, בלי ניסיונות להביא לתחרות מיותרת והרסנית בין הצדדים, נקבעה משמורת משותפת.  השופטת נילי מימון קובעת בפסק הדין שכל עוד יש חלוקת אחריות הורית משותפת, טובת הילדים היא משמורת משותפת.
אם עד לפני שנתיים-שלוש,לא נקבע תקדים של משמורת משותפת ללא הסכמת האם, היום כבר מוכרים לנו כבר שלושה כאלה ואנחנו רואים שינוי מהותי בחשיבת השופטים לנושא משמורת משותפת וחזקת גיל הרך.
זה תהליך חברתי, המשולב יחד עם תהליך חקיקתי שייקח כמה שנים, תהליך שיואץ בעקבות מסקנות ועדת שניט שיפורסמו בשנת 2010. בסופו של דבר, בכל אותם מקרים בהם ההורים חולקים את האחריות ההורית במשותף (ולא בהכרח באופן שווה) פסק דין "רגיל" יהיה כזה שימליץ על משמורת משותפת.  
כאמור, זו תחילת התהליך ואין דבר שיעצור אותו. קצב השינוי יהיה תלוי בכמות התביעות שיוגשו וב"רעש" שיעשו מסקנות ועדת שניט ואישורן על ידי המחוקק.  

וכך נאמר בספסק הדין: "אכן, משמורת משותפת תקבע ברגיל כאשר קיימת הידברות סבירה בין ההורים בכל הקשור לטיפול בילדיהם. אכן במקרה דנן היחסים בין הצדדים קשים מאוד... עם זאת משיפרדו הצדדים ולא יתגוררו תחת קורת גג אחת ממילא מפלס הריב והסכסוך יונמך בהעדר התחככות יומיומית זה בזה... מהנסיבות שהובאו עולה כי כל אחד מהצדדים הינו הורה טוב ומבקש את טובת הילדים. מהנסיבות שהועלו עולה, כי כל אחד מהילדים קשור אל כל אחד מההורים ומקבל יחס הורי מיטיב. מהנסיבות שהתגלו בפני עולה שהיה תפקוד הורי דומה מצד כל אחד מההורים כלפי הילדים. מרצון הילדים ברור כי מבקשים קשר עם כל אחד מההורים ואין מצידם העדפה לאחד ההורים דווקא ולא להורה האחר... בנסיבות בהן לא תפקד אחד ההורים כהורה מיטיב יותר מההורה האחר, ובהעדר נסיבות המצדיקות זאת, אין סיבה להעדיפו וליתן בידיו את המשמורת הכורכת בחובה העדפה מסוימת הנוגעת להחלטות שונות באשר לגידול הילדים. בנסיבות בהן ההורים שניהם תפקדו כהורים ראויים בתפקוד הורי שווה, מילאו מטלות הוריות באופן שווה, אין מקום להעניק משמורת לאחד מהם, תוך נישול ההורה האחר מהזכות והחובה להיות ההורה המשמורן..." 

ועוד נאמר:  "רצון הילדים ליהנות מהורות שווה של הוריהם, הינה בעלת משקל רב ומשמעותי בקביעת משמורת בידי אחד ההורים או שניהם. מתן משקל לרצון הילד מתאים ומשתלב עם האמור באמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד משנת 1991...". 

גיא רוה  
 



בית משפט לעניני משפחה ירושלים תמש016422/08

בפני: כב' השופטת נילי מימון
סגנית נשיא לענייני משפחה במחוז ירושלים  21/10/2009

בעניין: 
1. ג. מ.
2. נ. מ. קטין
3. א. מ. קטין
4. א. מ. קטין 
ע"י ב"כ עו"ד קרן לגזיאל התובעים
 
נ  ג  ד
 
 מ. מ. 
 ע"י ב"כ עו"ד זהבה קוליץ הנתבע


                                            
פסק דין


התביעה

בתביעה זו תובעת אם הקטינים כי משמורתם תהיה בידה.

הקטינים הם: נ. ילידת  98..., א. יליד 01... ור. יליד 05...

התובעת והנתבע נישאו ביום 97...

לנתבע אלה נישואיו השניים, מנישואיו הראשונים יש לו בת.

התובעת טוענת כי הנתבע נהג כלפיה בהתעללות, באלימות נפשית ואף פיזית, אולם היא הבליגה.

כי מנע ממנה לשתף חברות וחברים בכאביה, התמודדויותיה ובחייה האישיים.

כשדיברה בטלפון ומשסרבה לספר לו עם מי מדברת צרח הנתבע וניתק את הטלפון, איים לפגוע בה פיזית, היא חששה לחייה, ואמה עמדה על כך שתעזוב את הבית, הבת הבכורה היתה אז בת כשנה ורבע, לאחר שעזבה התחנן הנתבע שתחזור והיא חזרה.

כן טוענת כי נהג להשפיל את הוריה כשבאו לבקר ואף גירש את אמה, אף השפיל את אחותה וניתק את היחסים עמה.

הנתבע היה אלים גם מהפן הכלכלי, עובר על הוצאות מכרטיס האשראי שלה ואף כשרכשה ביגוד בסיסי נאלצה לקבל את אישורו בעקיפין לרכישה.

בשנת 2005 עבר הנתבע שהינו חבלן במשטרה תאונת עבודה ונכווה בגופו. לדברי התובעת היא טיפלה בנתבע ותמכה בו, הנתבע היה אסיר תודה אולם לאחר זמן קצר חזר לסורו והחריף את התנהגותו האלימה כלפיה.

התובעת מציינת כי כבר בשנת 2005 החלו הצדדים בטיפול משפחתי זוגי אולם הטיפול לא הניב תוצאות.

בשנת 2007 חלתה אחות התובעת במחלה קשה, התובעת טוענת שביקשה מהנתבע לסייע ולדאוג לילדים כשהיא מצויה בבית החולים עם אחותה, אולם הוא סירב והיא נאלצה להעזר בזרים ורק לאחר שמצאה סידור עבור הילדים הודיע הנתבע שמסכים להיות עם הילדים.

עוד טוענת שהנתבע משפיל אותה בפני ילדיהם ומדבר בצורה גסה ובוטה אליה בנוכחות הילדים.

התובעת מוסיפה וטוענת שהתנהגותו האלימה של הנתבע מופנית גם כלפי הילדים הוא נוהג לצעוק ולצווח להפחיד ולאיים עליהם.

לדברי התובעת הנתבע העיר את בתם הגדולה שהיתה בת 8 באמצע הלילה והודיע לה שאבא ואמא מתגרשים.

כן טוענת שהנתבע עומד לצד הילדים כשהתובעת אוסרת עליהם לעשות כרצונם.

כן טוענת שמסית את הילדים כנגדה.

לטענת התובעת, בהסכמי גירושין שהוחלפו בין הצדדים הוסכם שהמשמורת בילדים תהיה בידיה, ומציינת שהנתבע לא תבע משמורת בילדים.

התובעת טוענת כי היא זו שטיפלה והמטפלת העיקרית בקטינים וטיפולו של הנתבע בהם מסתכם בלקיחתם לבתי הספר עריכת כריכים ועריכת קניות.

ההגנה

הנתבע מכחיש דברי התובעת.

לדבריו לא התנהג באלימות או באיומים.

לדבריו התובעת החלה למאוס בו לאחר התאונה שעבר.

הנתבע טוען כי היה שותף מלא בטיפול בילדים, כי הוא זה שלקחם לרופא במקרים הדחופים, הוא שהעיר אותם בבקרים הכין שתיה וארוחת בוקר, הלביש והסיע למסגרות החינוך. כן מסיע אותם לחוגים.

היה מעורב בכל הקשור לרישום הילדים למוסדות חינוך, פעל בועד הורים במסגרת החינוך, בהפעלת ילדי הכיתה, ומלווה בטיולים.

כשהילדים חולים הוא המטפל בהם ולוקח אותם לרופאים.

מעולם לדבריו לא היה אלים כלפיהם.

תפקידו בטיפול בילדים משמעותי ודומיננטי.

לקראת מועד ההוכחות הציגה התובעת אישור לפיו החלה להיות מטופלת במסגרת המרכז למניעת אלימות בירושלים.


תסקיר פקידת הסעד

פקידת הסעד התבקשה להגיש תסקיר.

פקידת הסעד בדקה את המערכת המשפחתית הקשרים בין כל אחד מהצדדים לכל אחד מהילדים, מצבם של הילדים, ורצונם של הילדים.

מהתסקיר עולה כי במערכת היחסים הזוגית המתח בין בני הזוג נמצא בשיאו ושני ההורים משתמשים בילדים זה כנגד זה במאבק הגירושין.

עם זאת עולה, ביחסים שבין ההורים לילדיהם, כי שני ההורים מעורבים מאוד בחיי הילדים, שניהם פעילים בטיפול היומיומי בילדים, תוך שהם מחלקים ביניהם את הטיפול בילדים במשך השבוע.

מן השיחות שערכה עם הילדים התרשמה פקידת הסעד, כי הילדים תופסים את שני הוריהם כהורים טובים ומעוניינים להיות עם שניהם במידה שווה לאחר שיפרדו.

עוד התרשמה פקידת הסעד,  כי שני ההורים מכירים את צרכי הילדים ויודעים כיצד לתת להם מענה וכי לשניהם מחוייבות גדולה כלפי הילדים ורצון להיות מעורבים בחייהם ולתמוך בהם.
לדבריה, התרשמה שיש תקווה לכך שכאשר מאבק הגירושין ישקע לאחר שההורים ייפרדו, ישכילו ההורים להידבר ביניהם לטובת הילדים, למרות משקעי העבר.

בתסקיר הביניים ציינה פקידת הסעד כי שוקלת להמליץ על משמורת משותפת, תסקיר סופי לא הוגש עקב מגורי הצדדים תחת קורת גג אחת.


דיון

הנתבע לא הגיש תביעה לקבלת משמורת בילדים או למשמורת משותפת. אולם בכתב ההגנה ביקש משמורת משותפת וכן לפקידת הסעד מסר שמבקש משמורת משותפת ואף במהלך הדיונים ובסיכומיו חזר על עמדתו זו.

אכן, משמורת משותפת תקבע ברגיל כאשר קיימת הידברות סבירה בין ההורים בכל הקשור לטיפול בילדיהם.

אכן במקרה דנן היחסים בין הצדדים קשים מאוד, ועולות טענות קשות במיוחד מצד התובעת כנגד הנתבע.

עם זאת משיפרדו הצדדים ולא יתגוררו תחת קורת גג אחת ממילא מפלס הריב והסכסוך יונמך בהעדר התחככות יומיומית זה בזה.

עוד יודגש כי משיתגרשו הצדדים, ונראה כי אכן גמלה בלב שני הצדדים ההחלטה להתגרש, גם מצב זה יוריד את רמת החיכוך והמתח התמידי השורה עתה בין הצדדים.

מהנסיבות שהובאו עולה כי כל אחד מהצדדים הינו הורה טוב ומבקש את טובת הילדים.

מהנסיבות שהועלו עולה, כי כל אחד מהילדים קשור אל כל אחד מההורים ומקבל יחס הורי מיטיב.

מהנסיבות שהתגלו בפני עולה שהיה תפקוד הורי דומה מצד כל אחד מההורים כלפי הילדים.

מרצון הילדים ברור כי מבקשים קשר עם כל אחד מההורים ואין מצידם העדפה לאחד ההורים דווקא ולא להורה האחר.

חזקת הגיל הרך איננה חלה בנסיבות דנן כלפי שני הילדים הגדולים, שכן הינם בני 8 ו- 11.

אכן הבן הקטן בן מעט למעלה מ- 4 אולם אין מקום בנסיבות הענין להפריד בין הילדים בהתיחס למשמורתם.

אכן, ההורים שניהם אפוטרופסים טבעיים לילדיהם הקטינים.

כאפוטרופסים טבעיים שמורה בידם הזכות והחובה להחזיק בילדים ושהם יהיו במשמורתם.

בנסיבות בהן לא תפקד אחד ההורים כהורה מיטיב יותר מההורה האחר, ובהעדר נסיבות המצדיקות זאת, אין סיבה להעדיפו וליתן בידיו את המשמורת הכורכת בחובה העדפה מסויימת הנוגעת להחלטות שונות באשר לגידול הילדים.

בנסיבות בהן ההורים שניהם תפקדו כהורים ראויים בתפקוד הורי שווה, מילאו מטלות הוריות באופן שווה, אין מקום להעניק משמורת לאחד מהם, תוך נישול ההורה האחר מהזכות והחובה להיות ההורה המשמורן.

רצון הילדים להיות תחת משמורת שני ההורים מביא למסקנה כי הורות כל אחד מההורים הינה הורות מיטיבה.

רצון הילדים להנות מהורות שווה של הוריהם, הינה בעלת משקל רב ומשמעותי בקביעת משמורת בידי אחד ההורים או שניהם.

מתן משקל לרצון הילד מתאים ומשתלב עם האמור באמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד משנת 1991 הקובעת בסעיף 12 שבה כך: "מדינות חברות יבטיחו לילד המסוגל לחוות דעת משלו את הזכות להביע דעה כזו בחופשיות בכל עניין הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו, של הילד.

טובת הילד ככל שיש הלימה בינה לבין רצון הילד יש בכך כדי להכריע את הכף.

על כן, מהטעמים שהובאו לעיל, אני קובעת שהמשמורת בקטינים תהיה משותפת.

הצדדים יתאמו ביניהם חלוקת הזמנים בהם ישהו הקטינים אצל כל אחד מהם.
בהעדר הסכמה, יסתייעו בפקידת הסעד.

הותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.

ניתן היום ג' בחשון, תש"ע (21 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.

נילי מימון, שופטת
סגנית נשיא

קישורים

להורדת פסק הדין המלא

 

 

עוד באותו עניין

קונפליקט אינו מכשול

שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בן ציון גרינברגר קובע בפסק דינו כי קיימת פתיחות חדשה לרעיון של המשמורת המשותפת וכי קונפליקט אינו מכשול בדרך להורות משותפת. 

 
 

משמורת משותפת היא דרך המלך

שופטת בית המשפט למשפחה בקריות, מרינה לוי פוסקת על משמורת משותפת חרף התנגדות האם. במקרה הנוכחי נפסקה משמורת משותפת, הכוללת חלוקת זמני הורות לפי מפתח של 6 לינות אצל האב בכל מחזור של 14 יום. 

 
 

הורות שווה מביאה למשמורת משותפת

בלי הרבה פלפולים משפטיים מיותרים ובלי ניסיונות להביא לתחרות מיותרת והרסנית בין הצדדים נקבעה משמורת משותפת. כל עוד יש חלוקת אחריות הורית משותפת, טובת הילדים היא משמורת של שני ההורים. 

 
 

 

 

 

 

 

 


Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 

תנועת הורות=שווה הוקמה על ידי הורים – נשים וגברים – במטרה לקדם שינוי חברתי בתחום האחריות ההורית בכלל וחלוקת האחריות ההורית לאחר פרידת ההורים בפרט.
עוד על הורות שווה »


מהפורומים

בעת גירושים, הילדים צריכים להיות באחריות
[תוצאות]

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


 תנועת הורות=שווה    ישראל CRC))       ●         ת.ד. 3355 רמת גן 52136      ●      טלפון 077-4140440
Horut=Shava  (CRC Israel)    P.O.Box 5533 Ramat-Gan, 52136, Israel    Tel +972-77-4140440
 
 © השימוש במידע באתר כפוף לתנאי השימוש. אין לעשות כל שימוש במידע ללא אישור מראש מהורות=שווה ©
מנהל האתר: webmaster@horut-shava.org.il 


 

בניית אתרים - לייבסיטי