קשר עם אב לא משמורן ורווחת הילד  |  מכתב לאבא מתנתק  |  אמא מעורערת - אבא מסור  |  האב נקרע מהבן עקב "מצוקת האם"  |  הגירה עם ילדים  |  קונפליקט אינו מכשול  |  מעורבות אבות והשפעתה  |  ילדים בסיכון  |  הורות שווה מביאה למשמורת משותפת  |  להתברך בהישג חשוב  |  המלצות הביניים של ועדת שניט  |  הפחתת מזונות בגלל סרבנות קשר  |  קולם של ילדים  |  המשפחה - ליבת החברה  |  זעקת האב וקול הרחם  |  האבות החד-הוריים הם המהפכנים החדשים  |  אמא אבא ומה איתי? אני זקוק לשניכם  |  הצטרפות לתנועת הורות=שווה  |  המלחמה על גב הילדים  |  האח הגדול כבר כאן  |  תיאוריית החסך האימהי  |  תמונת מצב  |  תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל  |  

תגיות האתר
הורות משותפת
 אחריות הורית 
נישואים  גירושים  תוכנית הורות 
משמורת משותפת
 
עבודה ומשפחה  גישור הורות יחידנית
כלכלת הילד  חזקת הגיל הרך משמורת
מזונות 
משפחות חד-הוריות  בית המשפט למשפחה בתי הדין
הרבניים, קורסים בהורות, שילוב הורות וקריירה, הורות לאחר גירושים, הערכת הורות, מתאם הורות, זכויות הילד, ועדת רוטלוי, הסדרי ראייה, חטיפת ילדים, ועדת שניט, יחידות הסיוע, ועדת שיפמן, הנכרה הורית


בית בלי בית
הזמנה לתערוכה

תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל

דף הבית >> הרשויות >> ההוצאה לפועל >> תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל

בנובמבר 2008 אושר בכנסת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל. לצד שינויים ארגוניים, שמטרתם ייעול המערכת, נכנסו לתוקפן סמכויות חדשות של ההוצאה לפועל, שעיקרן חדירה נרחבת לפרטיותו ולרכושו של החייב.

דיעה:  התיקון לחוק ההוצאה לפועל פוגע פגיעה אנושה בחרויות האזרח, והוא מרוושע במיוחד כלפי חייבי מזונות.                   טל שחף
החוק מצמצם את היכולת לאסור חייבים, לאחר שהיעילות של מאסרים אלה עד כה הוכחה כנמוכה מאוד והוא גם מגביל את היכולת של ההוצאה לפועל לעקל חפצים של החייב. במקום אלה הוא מאפשר נקיטת הליכים רחבים הרבה יותר כנגד רכושם של חייבים ולשם כך הורחבה סמכות ההוצל"פ לקבל מידע ממקורות שונים על רכושם של חייבים והורחבו הסנקציות הניתנים למימוש נגדם.

 

ההקלות על חייבים:

  • מתן שהות מספקת לחייב לשלם את החוב, במקום הזכות עד כה של הזוכה להגיש מיידית בקשה להוצאה לפועל (שמגדילה מיידית את עלויות המשלם בגלל אגרות, שכר טירחת העורך דין וכו')
  • צימצום האפשרות לשלוח חייבים למאסר: רק אם החוב עולה על 2000 ש"ח ורק אם רשם ההוצאה לפועל זימן את החייב, בירר את יכולתו הכלכלית, והוא קובע שיש לו יכולת לשלם את החוב ועדיין הוא מסרב לעשות זאת.
  • מתן סמכות לרשם ההוצאה לפועל לעכב מאסר כדי לאפשר לחייב לשכור שירותי עורך דין או לפנות לסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
  • מתן סמכות לרשם לשחרר את החייב ממאסר לאחר 24 שעות.
  • הקלה בצעדים שננקטים כנגד חייב במזונות: לעומת הצעדים הדרקוניים שאיפשר החוק המנדטורי עד כה, כעת יש סמכות לרשם ההוצאה לפועל לרכך את הסנקציות אם הוא מתרשם כי מצבו ויכולתו הכלכלית של החייב מצדיקים זאת, ואף להחליף עונש מאסר בצעדים אחרים.
  • איסור על עיקול חפצים של החייב, שעלותם אינה משמעותית אך הם פוגעים ברווחת החייב או בני משפחתו: תרופות וציוד רפואי, מחשב אישי, מדפסת, מכשיר טלפון או פלאפון, מכונת כביסה וכן מכשיר טלוויזיה או רדיו, לפי העדפת החייב. החייב גם יכול לפנות לרשם ההוצאה לפועל ולבקש שלא לעקל חפץ כלשהו, בנימוק שתמורת מכירתו נמוכה ואינה מצדיקה את הפגיעה הכרוכה בה.
מנגד, לראש ההוצאה לפועל ניתנות כעת סמכויות חדשות ומרחיקות לכת על חייב במזונות לילדים, בן זוג או הורים (אך לא חוב מזונות לביטוח הלאומי) אם גובהו עולה על 500 שקל. הסנקציה תוטל רק לאחר שראש ההוצאה לפועל זימן את החייב אליו והשתכנע, שיש לו יכולת כלכלית והוא משתמט מתשלום לשווא, ורק לאחר ששלח התרעה בכתב שגם ממנה התעלם החייב.

ואלה הסנקציות החדשות:

  • ביטול רישיון נהיגה או מניעת מתן רישיון נהיגה
  • מניעת מתן דרכון חדש או הארכת דרכון קיים
  • עיכוב יציאה מהארץ של החייב
  • קביעה כי החייב הוא לקוח מוגבל במתן צ'קים
  • ביטול כרטיסי האשראי של החייב
  • איסור על החייב להקים חברה או להיות בעל תפקיד במועצת מנהלים של חברה או בעלים של חברה

 

בנוסף, בתיק מזונות יתעדכן סכום העיקול מדי חודש בהתאם לגובה החוב, וזאת במשך שנה מיום המצאת צו העיקול, וללא צורך בהטלת צו עיקול חדש.

התיקון לחוק מעניק סמכויות נרחבות לחדירה לפרטיותו של החייב, מבלי שהוא נדרש לחתום על ויתור על סודיות כפי שהיה לפני כן. קבלת המידע מותנית בכך שרשם ההוצאה לפועל זימן את החייב ולהערכתו יש לו יכולת כלכלית והוא נמנע לשווא מתשלום, ושהוא מעריך כי אין בידיו די מידע אודות יכולתו הכלכלית של החייב.

ואלה סוגי המידע הנגישים לרשם ההוצאה לפועל:
  • מידע על מקום מגוריו האמיתי של החייב, אותו ניתן לקבל מגופים שונים העשויים לדעת אותה: משרד הפנים, רשות הרישוי, הרשות המקומית, המוסד לביטוח לאומי, חברת החשמל, חברת בזק, חברת השידורים בכבלים וחברת השידורים בלוויין.
  • מידע על נכסים של החייב - ההוצאה לפועל תוכל לדרוש מגופים רבים מידע על רכוש החייב, ובהם:
    • המוסד לביטוח לאומי (מקורות הכנסה, מעסיקים, חשבון בנק וכו')
    • כונס הנכסים הרשמי (פשיטת רגל, צו כינוס, צו פירוק וכו')
    • משרד הפנים (כניסות ויציאות מישראל)
    • רשם החברות (מניות בבעלותו, שותפויות, חברות בדירקטוריונים, שעבודים על נכסי חברה בבעלותו, וכו')
    • משרד התחבורה (כלי רכב בבעלות החייב)
    • מינהל מקרקעי ישראל (רכוש החייב הרשום בממ"י)
    • חברות התקשורת (הוצאות החייב על טלפון, פלאפון, אינטרנט, שידור רב-ערוצי וכו')
    • חברת החשמל (הוצאות החייב על חשמל)
    • חברות כרטיסי אשראי (הוצאות החייב בכרטיסי אשראי)
    • בנקים (תנועות עובר ושב, ערבויות בנקאיות, הלוואות, וכו')
    • חברות ביטוח (זכויות החייב בביטוח, הלוואות וכו')
    • הנהלת בתי המשפט (פסקי דין הנוגעים לחייב).
יצויין כי החוק מאפשר מעתה לדווח לזוכה על פירוט נכסי החייב ואף להעביר נכסים של החייב ישירות לידי הזוכה.

מסלול מקוצר לזוכים
התיקון החדש קובע הליך חדש כניסיון למשך שנתיים: מסלול מקוצר לזוכים. זוכה יכול להגיש בקשה לביצוע "חיוב במסלול מקוצר" שעלותו נמוכה ושאינו מצריך מעורבות של
הזוכה או שכירת עורך דין לשם כך, אך גם הסמכויות הניתנות למימוש במסגרתו הן חלקיות. המסלול מוגבל לחובות של עד 10,000 ש"ח. במסגרת ההליך ניתן לנקוט בצעדים מסויימים כמו עיקול כספים של החייב וזכויות לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי ועיקול כלי רכב של החייב. אם לא מומשו הסכומים הנדרשים בתוך שמונה חודשים יפסק ההליך המקוצר וניתן יהיה לעבור להליך רגיל.
עוד באותו עניין
ביום כ"ט בחשוון התש"ע (16 בנובמבר 2009) נכנסו לתוקפם סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 שעניינו מסירת מידע ופרק ו1 לחוק שעניינו הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו גם לגבי בקשות לביצוע שהוגשו לפני יום כ"ב באייר התשס"ט. החל ממועד זה רשאים הזוכים, בתיקי ההוצאה לפועל , לבקש מסירת מידע על החייב בכפוף להוראות החוק (תמורת תשלום אגרה) ו/או להטיל הגבלות על החייב לפי הוראות פרק ו' 1 לחוק. הוראות אלו חלות גם על  תיקי הוצאה לפועל שנפתחו לפני יום ה-16 במאי 2009.
לקריאת ההודעה לעיתונות של רשות האכיפה והגביה

 נוסח התיקון המלא
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט–2008*

החלפת מונחים  1.  בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967  (להלן – החוק העיקרי), בכל מקום –
  (1) (א) במקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל";
   (ב) במקום "לראש ההוצאה לפועל" יבוא "לרשם ההוצאה לפועל";
   (ג) במקום "שראש ההוצאה לפועל" יבוא "שרשם ההוצאה לפועל";
   (ד) במקום "וראש ההוצאה לפועל" יבוא "ורשם ההוצאה לפועל";
   (ה) במקום "מראש ההוצאה לפועל" יבוא "מרשם ההוצאה לפועל";
  (2) (א) במקום "מוציא לפועל" יבוא "מנהל לשכת הוצאה לפועל";
   (ב) במקום "מוציאים לפועל" יבוא "מנהלי לשכות הוצאה לפועל";
   (ג) במקום "למוציא לפועל" יבוא "למנהל לשכת ההוצאה לפועל";
   (ד) במקום "ומוציא לפועל" יבוא "ומנהל לשכת הוצאה לפועל";
   (ה) במקום "והמוציא לפועל" יבוא "ומנהל לשכת ההוצאה לפועל";
   (ו) במקום "המוציא לפועל" יבוא "מנהל לשכת ההוצאה לפועל".
תיקון סעיף 1  2.  בסעיף 1 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
   ""המצאה מלאה" – כל אחת מאלה:
   (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב, סימנים א', ב' ו-ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו-(5), 480, 482, ו-489;
   (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);
  "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 ;
  "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 ."
החלפת סעיף 2 3. במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:
   "לשכות הוצאה לפועל 2.  (א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
      (ב) בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל ניתן יהיה להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
      (ג) בסעיף זה, "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984."
החלפת סעיף 3 4.  במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:
  "הממונה על רשמי ההוצאה לפועל ורשמי ההוצאה לפועל 3.  (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה, מבין רשמי בית משפט השלום, רשמי הוצאה לפועל; מי שמונה לרשם הוצאה לפועל יכהן, בתקופת המינוי, בתפקיד זה בלבד.
      (ב) שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה שופט של בית משפט השלום שהסכים לכך, לממונה על רשמי ההוצאה לפועל; הממונה על רשמי ההוצאה לפועל יהיה אחראי על כלל רשמי ההוצאה לפועל.
      (ג) לעניין משכורתו, גמלתו, דרגתו ותנאי שירותו יראו את הממונה על רשמי ההוצאה לפועל כנשיא בית משפט השלום; תקופת כהונתו של הממונה על רשמי ההוצאה לפועל תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד. 
      (ד) מינויים לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות."
תיקון סעיף 4 5. בסעיף 4 לחוק העיקרי –
   (1) במקום כותרת השוליים יבוא "מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל";
  (2) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
    "(ב) שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי בפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות."
תיקון סעיף 4א 6. בסעיף 4א לחוק העיקרי –
   (1) במקום כותרת השוליים יבוא "הענקת סמכויות לדון בבקשות";
  (2) בסעיף קטן (א), במקום "של זוכה" יבוא "המוגשות" ובמקום "סגנו או מי שממלא את מקומו בהעדרו" יבוא "סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל";
  (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
   "(ג) אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר."
תיקון סעיף 5   7. בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, במקום "שמנהל בתי המשפט" יבוא "שמנהל מערכת ההוצאה לפועל".
תיקון סעיף 5ג  8. בסעיף 5ג לחוק העיקרי, במקום "מנהל בתי המשפט" יבוא "מנהל מערכת ההוצאה לפועל".
תיקון סעיף 5ז 9. בסעיף 5ז לחוק העיקרי –
  (1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
    "(א1) (1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.
    (2) ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
    (3) החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.
   (א2) לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968 , למעט סעיפים 9(א)(4) ו-11(ה).";
  (2) בסעיף קטן (ב), במקום "מנהל בתי המשפט" יבוא "מנהל מערכת ההוצאה לפועל".
תיקון סעיף 6 10. בסעיף 6 לחוק העיקרי –
   (1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, המילים "ככל הידוע לו" – יימחקו;
  (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
   "(ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.
   (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.
   (ד) (1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה – פרטים טעוני אימות), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981 .
    (2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים טעוני האימות, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
     (3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין."
תיקון סעיף 7 11. בסעיף 7 לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (א1), אחרי "הודעה לחייב" יבוא "בשפה פשוטה וברורה" ובמקום "והוא צפוי למאסר" יבוא "וניתן יהיה לדרוש מסירת מידע עליו ללא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף שיש לכלול באזהרה";
  (2) בסעיף קטן (ב), במקום "תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן – תקנות סדר הדין)" יבוא "תקנות סדר הדין";
    (3) בסעיף קטן (ג), במקום "לא יינקטו נגד החייב" יבוא "לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו-(א3), לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי פרק ו'1 או", במקום "יושב ראש" יבוא "רשם", והסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" – תימחק;
  (4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
   "(ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.";
   (5) בסעיף קטן (ד), במקום "כאמור בסעיף קטן (ג)" יבוא "בהמצאה מלאה", ובמקום "כדין" יבוא "בהמצאה מלאה".
תיקון סעיף 7א 12. בסעיף 7א לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (א)(2), במקום "נכסיו ומקורות הכנסתו" יבוא "כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה", אחרי "בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981" יבוא "(בחוק זה – תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השנייה, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו";
  (2) בסעיף קטן (ו), אחרי "בתשלומים שנקבעו," יבוא "יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור".
תיקון סעיף 7ב 13. בסעיף 7ב לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (א), אחרי "כל גורם" יבוא "כאמור בסעיף 7א(א)(2)" ובמקום "נכסי החייב ומקורות הכנסתו" יבוא "החייב כאמור באותו סעיף";
   (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
   "(א1) נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השלישית למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת הרביעית; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.
   (א2) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השנייה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה.
   (א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א' בחלק ב' בתוספת השנייה למסור לידיו מידע בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
     (א4) צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים בתוספת השנייה למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.
   (א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.";
  (3) בסעיף קטן (ג), במקום "סעיף קטן (א)" יבוא "סעיפים קטנים (א) עד (א3)" ובמקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים";
  (4) בסעיף קטן (ד), אחרי "לחייב נכס" יבוא "או מקור הכנסה", ואחרי "קיומו של הנכס" יבוא "או מקור ההכנסה";
  (5) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
    "(ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.";
   (6) בסעיף קטן (ה), במקום "לגבי נכסיו ומקורות הכנסתו של חייב" יבוא "על חייב";
   (7) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
    "(ו) מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השנייה או בתוספת השלישית מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.
    (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע ¬–
    (1) את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין היתר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:
      (א) קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;
     (ב) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
    (2) הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973.
    (3) הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין היתר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;
    (4) אגרות עבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;
    (5) (א) גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת השנייה;
     (ב) גורמים נוספים שייכללו בתוספת השלישית;
     (ג) כתובות נוספות שייכללו בתוספת הרביעית.
    (ח) תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו-(2) יכול שיותקנו בהדרגה.
   (ט) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה."
הוספת סעיף 7ב1 14. אחרי סעיף 7ב לחוק העיקרי יבוא:
   "פטור מאחריות במסירת מידע 7ב1. מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי סעיף 7ב, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע."

תיקון סעיף 7ג   15. בסעיף 7ג לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (א), במקום "הליכי הבאה ומאסר" יבוא "הליכי מסירת מידע על החייב ללא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי פרק ו'1 והליכי הבאה";
  (2) בסעיף קטן (ב), במקום "הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2" יבוא "ההליכים כאמור בסעיף קטן (א)".
תיקון סעיף 8   16. בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, אחרי "לפי סעיפים" יבוא "7ב(א2) ו-(א3),", אחרי "61 עד 64," יבוא "66א,", ובסופו יבוא "לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה."
תיקון סעיף 19 17. בסעיף 19(ג) לחוק העיקרי, הרישה עד המילים "בית משפט שלום;" – תימחק.
הוספת פרק א'1 18. אחרי סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא:
  "פרק א'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר – הוראת שעה
   תחולה  20א.  הוראות פרק זה יחולו על בקשות לביצוע חיוב במסלול מקוצר שהוגשו מיום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום א' באב התשע"א (1 באוגוסט 2011).
   חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר  20ב.  (א) בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 10,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (בחוק זה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
      (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3.
      (ג) הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3, תימסר הודעה לזוכה שלפיה התיק יועבר לביצוע במסלול רגיל בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, אלא אם כן יודיע כי ברצונו לגנוז את התיק; לא הודיע הזוכה כאמור ללשכת ההוצאה לפועל בתוך אותו מועד, יועבר התיק למסלול רגיל; הודיע הזוכה כי ברצונו לגנוז את התיק, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה. 
   החלת הוראות החוק  20ג.  הוראות חוק זה, למעט הוראות פרקים ג', ה', ו', ו'1, ז'1, ז'2, ז'3 ו-ז'4, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.
   בקשת ביצוע במסלול מקוצר  20ד.  בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות פרק זה.
  הליכים במסלול מקוצר  20ה.  (א) בחר הזוכה בביצוע החיוב במסלול מקוצר כאמור בסעיף 20ד, זכאי הוא כי יינקטו אך ורק ההליכים המפורטים להלן:
       (1) עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;
       (2) עיקול כלי רכב של החייב.
      (ב) רשם ההוצאה לפועל ינקוט בהליכים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם למידע על החייב שהתקבל בידיו לפי סעיף 7ב או שמסר הזוכה.
      (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובלי לגרוע מחובתו של רשם ההוצאה לפועל כאמור באותו סעיף קטן, רשאי זוכה לבקש נקיטת הליכים בטרם קבלת מידע על החייב, ובלבד שציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו ואת הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), וצירף את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, ינקוט רשם ההוצאה לפועל בהליכים, בכפוף להוראות סעיף 7(ה).
      (ד)  רשם ההוצאה לפועל רשאי להאציל סמכויות שניתנו לו לפי פרק זה לגורם כאמור בסעיף 4א; הואצלה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל כאמור, ינקטו הליכים על ידי הגורם שהסמכות הואצלה לו רק בהתאם לכללים שייקבעו לעניין זה על ידי מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 20י(ב).
   פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר  20ו.  (א)  ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
       (1) חלפו שמונה חודשים מיום פתיחת התיק, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שניתן יהיה לממש נכסים אלה;
       (2) רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
       (3) הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.
      (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.
      (ג) הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לגנוז את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:
        (1) היו כל הזוכים בתיק יחידים – יועבר התיק למסלול רגיל;
       (2) היה בתיק זוכה שאינו יחיד – ייגנז התיק.
      (ד) הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום גניזת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום גניזת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
   גניזת תיק או העברה למסלול רגיל 20ז. (א) נגנז תיק לפי פרק זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע.
       (ב) הועבר תיק למסלול רגיל לפי פרק זה ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול המקוצר.
      (ג) הודעה על גניזת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב.
   העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין  20ח.  (א) על אף האמור בסעיף 10, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.
       (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי סעיף 10(א) לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר.
  חובת דיווח
לכנסת – הוראת שעה  20ט.  (א) שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, על יישום הוראות פרק זה; הדיווח יכלול, בין היתר, פירוט לגבי כל אלה:
       (1) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע חיוב במסלול מקוצר, ושיעורן מבין כלל הבקשות לביצוע שניתן היה לבקש לבצען במסלול מקוצר, בחלוקה לפי סכום החוב;
       (2) הליכים שננקטו במסלול מקוצר;
       (3) אחוזי הגבייה במסלול מקוצר בהשוואה לאחוזי הגבייה במסלול רגיל בתיקים שנפתחו בכל אחד מהמסלולים, בחלוקה לפי סוגי תיקים;
       (4) מספר התיקים שהועברו ממסלול מקוצר למסלול רגיל, והטעמים להעברתם;
       (5) פרקי הזמן שבהם ננקטו הליכים במסלול מקוצר עד לגניזת התיק.
      (ב) לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יימסרו שלושה דיווחים לפי סעיף זה מידי שישה חודשים; דיווח ראשון יימסר לוועדה בתום שנה מיום תחילתו של פרק זה.
  תקנות וכללים  20י. (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פרק זה, לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל.
      (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; כללים כאמור יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת."
תיקון סעיף 22  19. בסעיף 22 לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (א) –
   (א) בפסקה (2), אחרי "כלי מיטה," יבוא "ציוד רפואי, תרופות,", ובמקום "אחרים שהם" יבוא "אחרים, והכל אם הם";
   (ב) בפסקה (4), אחרי "ששויים" יבוא "המוערך", והסיפה החל במילים "ואם היו" – תימחק;
   (ג) אחרי פסקה (6) יבוא:
    "(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת החמישית, הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף לתוספת החמישית סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
    (8) מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.";
  (2) בסעיף קטן (ב), במקום "ו-(5)" יבוא "(5) ו-(7)";
   (3) בסעיף קטן (ג), במקום "ו-(3)" יבוא "(3), (5) ו-(7)";
  (4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
   "(ד) תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
   (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו."
תיקון סעיף 25 20. בסעיף 25 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
   "(ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין."
תיקון סעיף 38   21. בסעיף 38 לחוק העיקרי –
  (1) בכותרת השוליים, במקום "בית" יבוא "דירת";
   (2) בסעיף קטן (א), במקום "בית" יבוא "דירת", במקום "רשאי ראש ההוצאה לפועל" יבוא "לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי", במקום "ובלבד שהוכח תחילה" יבוא "אלא לאחר שהוכח", ואחרי "מגורים סביר" יבוא "או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר";
  (3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
   "(א1) רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972  (בחוק זה – חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.";
   (4) בסעיף קטן (ג) –
   (א) האמור בו יסומן "(1)", ובו, במקום "סעיף קטן (א)" יבוא "סעיף זה", והסיפה החל במילים "זולת אם" – תימחק;
   (ב) אחרי פסקה (1) יבוא:
     "(2) על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:
      (א) שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
      (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין היתר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים עבור הסידור החלוף.";
  (5) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
   "(ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק.
    (ג2) שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי סעיף 9.";
   (6) בסעיף קטן (ה) במקום "בית" יבוא "דירת".
תיקון סעיף 45ב 22. בסעיף 45ב לחוק העיקרי –
   (1) בכותרת השוליים, במקום "קופת גמל" יבוא "חברה מנהלת";
  (2) בסעיף קטן (א) –
   (א) בכל מקום, במקום "קופת גמל" יבוא "חברה מנהלת", ובמקום "קופת הגמל" יבוא "החברה המנהלת";
   (ב) במקום "למנהל בתי המשפט" יבוא "למנהל מערכת ההוצאה לפועל", במקום "על נכסי חייבים למרכז התאגיד הבנקאי" יבוא "על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן – הגוף המתפעל)", במקום "הנמצאים אצלה" יבוא "הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה", במקום "ממרכז התאגיד הבנקאי" יבוא "מהגוף המתפעל", ובמקום "למרכז התאגיד הבנקאי" יבוא "לגוף המתפעל";
  (3) בסעיף קטן (ב), במקום "קופת הגמל" יבוא "החברה המנהלת", ובמקום "הנמצאים אצלה" יבוא "הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה".
הוספת סעיף 45ג 23. אחרי סעיף 45ב לחוק העיקרי יבוא:
   "עיקול מתחדש בתיק מזונות  45ג.  נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו או להורהו, מידי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל:
       (1) לצוות על עיקול משכורתו של החייב המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מידי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מידי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור;
      (2) לצוות, מידי תקופה כאמור בפסקה (1), על עיקול כלל נכסי החייב או נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו בתוך שנה מיום המצאת הצו, בהתאם לסכום החוב המעודכן בתיק, ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת."
תיקון סעיף 48 24. בסעיף 48 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
   "(ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין."
תיקון סעיף 50 25. בסעיף 50 לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (4) יבוא:
    "(5) כספים המגיעים לחייב לפי סעיף 38(ב) או (ג);
   (6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986 , בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.";
  (2) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה "הקטין" יבוא "או להורהו, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א), על אף האמור בכל דין" יבוא "לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.";
  (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
   "(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו-(6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שעבורה ניתן התשלום או המענק.
   (ד) הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיף קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה."
תיקון סעיף 58 26. בסעיף 58 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
   "(ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין."
הוספת פרק ו'1 27. אחרי סעיף 66 לחוק העיקרי יבוא:
  "פרק ו'1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
    הטלת הגבלות על חייב   66א.  התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור בסעיף 66ב, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:
      (1) הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב–1952 , מהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
      (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
      (3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א–1981;
      (4) (א) הגבלת החייב מעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986; לעניין זה דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
       (ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום עבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
      (5) הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" – כהגדרתו בסעיף 69ד(ב);
      (6) הגבלת החייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי תשלום אגרה.
    תנאים להטלת הגבלות  66ב.  (א) הגבלות לפי סעיף 66א לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה:
       (1) החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב, או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים;
       (2) החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972  (בחוק זה – חוק המזונות);
       (3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
        (א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
        (ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
      (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי –
       (1) לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי פרק זה;
       (2) לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).
   התראה בדבר הגבלה 66ג.  (א) לא תיכנס הגבלה לפי פרק זה לתוקף אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
      (ב) בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, "לשכת ההוצאה לפועל" – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
      (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור בסעיף 66ב(א)(1), לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
   ביטול הגבלה  66ד. (א) נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.
      (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
      (ג) רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פרעון החוב שאישר ראש ההוצאה לפועל; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף ללא צורך במשלוח התראה לפי סעיף 66ג.
      (ד) בוטלה הגבלה על חייב, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה."
תיקון סעיף 67  28. בסעיף 67(א) לחוק העיקרי, אחרי "במצבו" יבוא "הכלכלי", במקום "הכנסותיו וחובותיו" יבוא "גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו".
תיקון סעיף 69א   29. בסעיף 69א לחוק העיקרי, במקום "מנהל בתי המשפט" יבוא "מנהל מערכת ההוצאה לפועל".
תיקון סעיף 69יא 30. בסעיף 69יא לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (א) –
   (א) ברישה, אחרי "כעבור 30 ימים," יבוא "מיוזמתו או";
   (ב) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "ולא הגיש" יבוא "או שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 7ג;";
   (2) סעיף קטן (ב) – בטל;
   (3) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במלים "התייצב חייב" – תימחק.
תיקון סעיף 69יב 31. בסעיף 69יב לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (א), במקום "בסעיף קטן (א) או (ב)" יבוא "בסעיף 69יא(א)", ובסופו יבוא "ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור או הזמנה לחקירת יכולת, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור או לחקירת יכולת כאמור ניתן יהיה לנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר לפי פרק זה.";
  (2) בסעיף קטן (ב), במקום "המהוות" יבוא "והטעמים המהווים";
  (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
    "(ב1)  לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל."
תיקון סעיף 69יג   32. בסעיף 69יג לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (ב) –
    (א) ברישה, במקום "רשאי ראש ההוצאה לפועל לברר" יבוא "יברר רשם ההוצאה לפועל, ככל הניתן בנסיבות העניין,", ובמקום "ולתת" יבוא "ורשאי הוא לתת";
   (ב) בפסקה (5), במקום הסיפה החל המילים "נכסי החייב" יבוא "החייב, בהתאם להוראות סעיף 7ב, ולעניין זה אין צורך במשלוח התראה לחייב לפי הוראות אותו סעיף.";
  (2) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
   "(ג) במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
    (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, בלי לתת הסבר סביר לכך:
    (1) למלא הצהרה בדבר יכולתו;
    (2) לחתום על כתב ויתור על סודיות;
    (3) למסור מידע לגבי יכולתו;
    (4) להציג מסמכים שנדרש להציגם."
תיקון סעיף 70 33. בסעיף 70 לחוק העיקרי –
  (1) בכותרת השוליים, במקום "בשל בזיון ההוצאה לפועל" יבוא "בעל יכולת בשל אי תשלום חוב";
   (2) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
      "(א) (1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור.
    (2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב.
    (3) צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק או חובותיו הפסוקים במצטבר עולים על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו."
  (3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
      "(ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו'1, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.
   (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק.";
   (4) בסעיף קטן (ד), במקום "48 שעות" יבוא "24 שעות";
  (5) במקום סעיף קטן (ה) יבוא:
   "(ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכי החייב רשאי לבקש השהייה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך דין; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.
   (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם, צו מאסר שניתן במעמד החייב בדיון שאליו הובא בצו הבאה ניתן לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי."
תיקון סעיף 74 34. בסעיף 74 לחוק העיקרי –
  (1) בסעיף קטן (א), המילים "הקטין או הנכה" – יימחקו, ובסופו יבוא "אלא אם כן סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב או להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי פרק ו'1.";
   (2) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "וחלפו שבעה ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסר החייב וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם משבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.";
  (3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
    "(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תישלח התראה לחייב אם נשלחה לו כבר התראה לפני ביצוע צו מאסר באותו תיק.";
  (4) בסעיף קטן (ד), במקום "48 שעות" יבוא "24 שעות".
תיקון סעיף 74ו   35. בסעיף 74ו(1) לחוק העיקרי, אחרי "צירף לבקשתו תצהיר" יבוא "הנתמך במסמכים כאמור בסעיף 7א(א)".
תיקון סעיף 75  36. בסעיף 75 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
    "(ב) כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:
   (1) הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
   (2) חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.
    (ג) על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף קטן זה יחולו תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ"א–1981 , כאילו היו פיקדון.
  (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית."
תיקון סעיף 76  37. בסעיף 76 לחוק העיקרי, במקום סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יבוא:
    "(א) הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו בו מספר זוכים ¬– ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה , בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.
  (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור.
  (א2) נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו בהליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
  (א3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו או להורהו, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה – לפי הוראות סעיף קטן (א2).
  (ב) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 75."
הוספת סעיף 77א 38.  אחרי סעיף 77 לחוק העיקרי יבוא:
  "יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל 77א. נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל."
תיקון סעיף 80 39. בסעיף 80 לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (א), אחרי "שלו" יבוא "או של עובד מערכת ההוצאה לפועל";
   (2) בסעיף קטן (ב), במקום "שופט בית המשפט המחוזי לפני בית המשפט המחוזי" יבוא "שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום";
  (3) בסעיף קטן (ב1), הסיפה החל במילים "אולם ערעור כאמור" – תימחק.
תיקון סעיף 81א  40.  בסעיף 81א לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (א), הסיפה החל במלים "הסכום הנקוב" – תימחק;
  (2) בסעיף קטן (ג), המילים "האזרחי, התשכ"ג–1963" – יימחקו;
  (3) סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) – בטלים.
תיקון סעיף 81א2  41.  בסעיף 81א2 לחוק העיקרי –
   (1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ובתובענה לתשלום שטר";
  (2) במקום הרישה עד המילים "באותו סעיף" יבוא "הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א או 81א1, לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שניתן היה לבצעה לפי חוק זה";
  (3) בסופו יבוא "או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט."
הוספת סעיף 81א3 42. אחרי סעיף 81א2 לחוק העיקרי יבוא:
  "הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב 81א3. (א) בסעיף זה –
    
    
    
    
      "מועד הפירעון" –
       (1) לעניין שטר – אם היה השטר בר פירעון עם דרישה – יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר – יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית – לפי המועדים האמורים בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות .
       (2) לעניין תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;
      "תביעה על סכום קצוב" – תביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף 81א1(א).
      (ב) הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, או – לפי בקשת זוכה – בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) או 81א1(ד)(1), לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
      (ג) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, הפרשי הצמדה וריבית בצירוף ריבית צמודה לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; בסעיף קטן זה, "החוב" – סכום התביעה בתוספת ריבית או הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין.
      (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:
       (1) הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, הפרשי הצמדה וריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן – ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;
       (2) נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה – תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.
      (ה) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או תוספת הריבית האמורות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג).
      (ו) על ריבית לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו הוראות סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה."
תיקון סעיף 81ג 43. בסעיף 81ג לחוק העיקרי –
   (1) בסעיף קטן (ב), במקום "סעיף 69ד(א) או סעיף 69ט" יבוא "סעיפים 66א , 69ד(א) או 69ט, או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט–1999 , או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת סעיף 69ד(ב)";
  (2) סעיף קטן (ג) – בטל ;
  (3) בסעיף קטן (ד), במקום "נכסיו או מקורות הכנסתו" יבוא "נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, מצבו הכלכלי, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו".
הוספת תוספת ראשונה, תוספת שנייה, תוספת שלישית, תוספת רביעית ותוספת חמישית 44. אחרי סעיף 88 לחוק העיקרי יבוא:
  "תוספת ראשונה
  (סעיף 6(ג))
  פרטים טעוני אימות
  1. שם פרטי ושם משפחה.
  2. מספר זיהוי.
  
  תוספת שנייה
  (סעיפים 7א(א)(2), 7ב(א2), 7ב(א3))
  חלק א'
  טור א' טור ב'
  הגורם סוג המידע
  1. המוסד לביטוח לאומי מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי.
  2. כונס הנכסים הרשמי מידע על הכרזת פשיטת רגל, צו כינוס, צו פירוק, צו פירוק זמני וצו הקפאת הליכים.
  3. מרשם האוכלוסין מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל.
  4.  רשם האגודות השיתופיות מידע על שעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית.
  5. רשם החברות והשותפויות מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות החייב בשותפות, על היות החייב דירקטור בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, על שעבודים על נכסי החייב.
  6. רשם כלי שיט מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם החייב.
  7. רשם כלי טיס מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם החייב.
  8. רשות הרישוי מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב.
  9. הממונה על רישום צמ"ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים מידע על ציוד מכני הנדסי הרשום על שם החייב.
  10. מינהל מקרקעי ישראל מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין שבניהול מינהל מקרקעי ישראל.
  11. מרשם המקרקעין מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם המקרקעין.
  12. תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם מינהל מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד.
  13. רשם המשכונות מידע על משכונות על נכסי החייב.
  14. בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים או שירותי רדיו טלפון נייד לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן – חוק התקשורת)  מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
  15. בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ"ו–1996  (להלן – חוק משק החשמל) מידע על סך הוצאות החייב בשל צריכת חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
  16. חברת כרטיסי אשראי מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהחייב קיבל מהחברה שטרם נפרעו.
  17. תאגיד בנקאי זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב, והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו.
  18. מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981  (1) זכויות החייב כלפי המבטח;
   (2) הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו לבקשת החייב.
  19. חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005 (1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת;
   (2) הלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה וטרם נפרעו.
  20. הנהלת בתי המשפט פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה – "הליך חדלות פירעון" – הליך של פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980, הליך של פירוק לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983 , חוק העמותות, התש"ם–1980 , או פקודת האגודות השיתופיות , הליך של כינוס נכסים לפי פקודת החברות, או הליך של פשרה או הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט–1999.
   
  חלק ב'
  טור א' טור ב'
  הגורם סוג המידע
  1. תאגיד בנקאי פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
  2. חברת כרטיסי אשראי פירוט הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
  
  תוספת שלישית
  (סעיף 7ב(א1))
  1. מרשם האוכלוסין.
  2. רשות הרישוי.
  3. רשויות מקומיות.
  4. המוסד לביטוח לאומי.
   5.   בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל.
  6. בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת.
   7. בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים.
  
  תוספת רביעית
  (סעיף 7ב(א1))
  כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב
   1. כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים.
  2. כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.
  
   תוספת חמישית
  (סעיף 22)
  מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול
   1. מחשב אישי ומדפסת; בפסקה זו "מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995 , אך למעט מערכת מחשבים.
  2.  מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.
  3.  מכשיר טלפון נייח או טלפון נייד.
  4.  מכונת כביסה."
תיקון פקודת המסים (גביה)
[מס' 7] 45. בפקודת המסים (גביה) , במקום סעיף 11 יבוא:
  "נכסים שאינם ניתנים לעיקול 11. על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות לפי סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, בשינויים המחויבים."
תיקון פקודת הסמים המסוכנים
[מס' 10] 46. בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב], התשל"ג–1973 , בסעיף 36ג(ג), במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א)".
תיקון חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
[מס' 22] 47. בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה–1975 , בסעיף 7, בפסקה (3), בסופה יבוא "או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 ".
תיקון פקודת פשיטת הרגל
[מס' 6] 48. בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980  –
  (1) בסעיף 86 –
   (א) בפסקה (2), אחרי "כלי מיטה," יבוא "ציוד רפואי, תרופות,", ובמקום "אחרים שהם" יבוא "אחרים, והכל אם הם";
   (ב) אחרי פסקה (5) יבוא:
    "(6) חיות מחמד; לעניין זה, "חיית מחמד" – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
    (7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; השר, רשאי בצו, להוסיף לתוספת סוגי מיטלטלין שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב מכירתם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששווים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.";
  (2) אחרי סעיף 242 יבוא:
  "תוספת
  (סעיף 86(7))
  מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול
  1. מחשב אישי ומדפסת; בפסקה זו "מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995 , אך למעט מערכת מחשבים.
  2.  מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.
  3.  טלפון נייח או טלפון נייד.
  4.  מכונת כביסה."
תיקון חוק שיקים ללא כיסוי
[מס' 8] 49. בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א–1981 , בסעיף 3ג(א), במקום "סעיף 69ד(א)(2)" יבוא "סעיפים 66א(3) או 69ד(א)(2)".
תיקון חוק בתי המשפט 
[מס' 56] 50. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 , בסעיף 37(ב),
פסקה (2) – תימחק.
תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות
[מס' 6] 51.  בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1998  בסעיף 35(ד), במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א)".
תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה
[מס' 2] 52.  בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 , בסעיף 19(א), במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א)".
תיקון חוק איסור מימון טרור
[מס' 2] 53.  בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005 , בסעיף 26(א), במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א)".
תיקון חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות  54.  בחוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, התשס"ה–2005 ,
בסעיף 8(א), במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א)".
תחילה 55. (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תחילתו של חוק זה בתום ששה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
  (ב) תחילתו של סעיף 7ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה תהיה לעניין הגורמים המפורטים להלן, במועדים אלה:
   (1) הגורמים המפורטים בפרטים 2, 5, 10, 11 לעניין חוב פסוק העולה על 10,000 שקלים חדשים, 13, 16, 18(1) ו-19(1) בחלק א' בתוספת השנייה לחוק העיקרי, כנוסחה בסעיף 44 לחוק זה (להלן – התוספת השנייה) ובפרט 2 בחלק ב' בתוספת האמורה – תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה;
    (2) הגורם המפורט בפרט 17 בחלק א' ובפרט 1 בחלק ב' בתוספת השנייה – 11 חודשים מיום פרסומו של חוק זה;
   (3) הגורמים המפורטים בפרטים 9, 11 לעניין חוב פסוק שאינו עולה על 10,000 שקלים חדשים, 12, 14, 15, 18(2) ו-19(2) בחלק א' בתוספת השנייה ובפרטים 5, 6 ו-7 בתוספת השלישית – החל ביום שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בצו, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לעניין גורמים שונים ובלבד שהחלת סעיף 7ב לחוק העיקרי תושלם לא יאוחר מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה (בפסקה זו – המועד הקובע); לא הושלמה ההחלה עד למועד הקובע, תהיה תחילתו של הסעיף האמור לעניין הגורמים כאמור בפסקה זו במועד הקובע.
  (ג) תחילתו של סעיף 1 לחוק זה ושל סעיפים 1, 2, 3, 4, 5, 5ג, 5ז, 19, 25, 48, 58 ו-69א לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 2, 3, 4, 5, 7, 8, 9, 17, 20, 24, 26 ו-29 לחוק זה, ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009).
  (ד) תחילתו של סעיף 45ג לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 23 לחוק זה ביום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009).
תחולה והוראות מעבר  56.  (א) הוראות סעיף 3(א) לחוק העיקרי, כנוסחן בסעיף 4 לחוק זה, יחולו בתום 18 חודשים מיום התחילה גם על מי שמכהן כרשם הוצאה לפועל ערב יום התחילה.
  (ב) הוראות סעיף 5ז לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה, יחולו לגבי תלונה שהוגשה מיום תחילתו של הסעיף האמור ואילך.
  (ג) הוראות סעיף 7ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, יחולו בתום שישה חודשים מיום התחילה גם על בקשה לביצוע פסק דין שהוגשה לפני יום התחילה.
  (ד) הוראות סעיף 38(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 21 לחוק זה יחולו רק על הסכמי משכנתה ועל הסכמי משכון שנכרתו מיום התחילה ואילך; ואולם, לעניין הסכמי משכון או הסכמי משכנתה שנכרתו לפני יום התחילה, יקראו את סעיף 38(ג) כנוסחו ערב יום התחילה כאילו בסופו נאמר "לעניין סעיף זה, לא יראו כאילו פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה אם הוכח לרשם ההוצאה לפועל, כי לא הובהרה לחייב זכותו לדיור חלוף ומשמעות הויתור עליה.".
  (ה) הוראות פרק ו'1 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 27 לחוק זה, יחולו מתום שישה חודשים מיום התחילה גם על בקשה לביצוע פסק דין שהוגשה לפני יום התחילה.
   (ו) הוראות סעיף 80(ב) ו-(ב1) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 39 לחוק זה יחולו על ערעור שהוגש מיום התחילה ואילך.
הוראת שעה וחובת דיווח לכנסת  57. (א) בתקופה שמתום 24 חודשים מיום התחילה ולמשך 24 חודשים, יקראו את הסעיפים המפורטים להלן כך:
    (1) בסעיף 4א(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 6(2) לחוק זה, במקום "58 ו-70" יקראו "ו-58";
   (2) בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה, המילים "70," – לא ייקראו;
   (3) סעיף 70 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 33 לחוק זה – לא ייקרא;
   (4) בסעיף 74(ב) לחוק העיקרי – במקום "7א, 69ג עד 69יג ו-70" יקראו "7א ו-69ג עד 69יג";
   (5) בסעיף 74יג לחוק העיקרי, המילים "לרבות מאסרו של
החייב" – לא ייקראו.
   (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על חוב מזונות בסכום העולה על 2,000 שקלים חדשים, שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972 .
   (ג) בתקופה שמיום התחילה ועד תום ארבע שנים ממועד זה ידווח שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מידי שישה חודשים, על יישום הוראות פרק ז'2 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיפים 30 עד 34 לחוק זה, לרבות בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), ועל השפעתן על תשלום חובות בהליכי הוצאה לפועל.


אהוד אולמרט
ראש הממשלה 

דניאל פרידמן
שר המשפטים
 

שמעון פרס
נשיא המדינה  

דליה איציק
יושבת ראש הכנסת 

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
לא נמצאו תגובות

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
 

תנועת הורות=שווה הוקמה על ידי הורים – נשים וגברים – במטרה לקדם שינוי חברתי בתחום האחריות ההורית בכלל וחלוקת האחריות ההורית לאחר פרידת ההורים בפרט.
עוד על הורות שווה »


מהפורומים

בעת גירושים, הילדים צריכים להיות באחריות
[תוצאות]

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


 תנועת הורות=שווה    ישראל CRC))       ●         ת.ד. 3355 רמת גן 52136      ●      טלפון 077-4140440
Horut=Shava  (CRC Israel)    P.O.Box 5533 Ramat-Gan, 52136, Israel    Tel +972-77-4140440
 
 © השימוש במידע באתר כפוף לתנאי השימוש. אין לעשות כל שימוש במידע ללא אישור מראש מהורות=שווה ©
מנהל האתר: webmaster@horut-shava.org.il 


 

בניית אתרים - לייבסיטי